שבילים, מטרות והתקדמות

כאשר אנו מדברים על מטרות והתקדמות, אנו יכולים לקחת את הדוגמה הפשוטה של הליכה; דבר שלעתים קרובות נתפס כהישג אישי ליום.

כשאנחנו מחליטים לצאת לטיול, תמיד יש יציאה ויש הגעה. אבל אם אנחנו מתמקדים כל הזמן רק בהגעה, זה לא תורם הרבה לשמירה על מצב רוח טוב או על גישה חיובית; במיוחד אם הדרך עוד ארוכה.

גישה מודעת יותר היא להתמקד ב"התקדמות" ולא רק ביעד.

בין אם אנו הולכים לבד או בקבוצה, לדמיין שכולנו מתקדמים; אפילו בדרכים שונות, מול הרים, איים או מדבריות שונים; יכול להיות מעודד מבחינה נפשית.

לכל אחד מאיתנו יש כישורים, נקודות מבט ונקודות חוזק שונות. בקבוצה, בצוות, במקום העבודה או במועדון ספורט, זה טבעי וחיוני שהחברים יהיו בעלי יכולות מגוונות.

אז, האם אנחנו באמת מתחרים זה בזה? אם נחשוב על זה לעומק, אולי לא.

דמיינו אירוע ספורט שבו המשתתפים נבחרים באופן אקראי מתוך האוכלוסייה הכללית. חלקם יהיו טובים יותר בריצה, אחרים ברכיבה על אופניים, וכן הלאה. לעולם לא תמצאו שני אנשים עם כישורים זהים לחלוטין. ההבנה הזו יכולה לעזור להפחית את הלחץ, התחרות והקנאה. היא גם מעודדת "משחק הוגן" ועוזרת לנו להישאר אופטימיים.

"להסתכל על הצד החיובי של החיים."

צוות עם פחות קנאה ותחרות מיותרת הופך בסופו של דבר ליעיל יותר, שיתופי יותר והרמוני יותר.

קנאה או תחרותיות יתר לעולם לא יביאו לנו "ניצחון" אמיתי; זו רק אשליה. כמו כן, אין לדאוג "יותר מדי" מטעויות. אי אפשר לחיות בלי טעויות. למעשה, לעתים קרובות אנו לומדים יותר מכישלונות מאשר מהצלחות.

הפחתת קנאה ותחרות בתוך צוות עוזרת להפחית את רמת הלחץ. כשאנחנו יוצרים תמונה מנטלית של עצמנו ושל הסובבים אותנו, אנחנו מצליחים להתמקד טוב יותר בעבודה שלנו, בלי להסיח את דעתנו מהשוואות. זה מחזק את היחסים ומשפר את התקשורת.

אנו יכולים גם להבין שאין עמדה "טובה" או "רעה" בקרב בני האדם.

כמו שבצרפת לפעמים אומרים:

"Il n’y a pas de sous-métier";
"אין מקצועים נחותים".

כל תרומה היא בעלת ערך.

האם אי פעם שמעתם בקבוצת הליכה, ריצה או רכיבה על אופניים שאף אחד לא רוצה להיות מאחור? להיות אחרון יכול להרגיש כמו להיות "מפסידן" או "חלש מבחינה חברתית". תחושה זו חוצה גבולות מגדריים ותרבותיים.

אבל אם נחשוב על זה בצורה הגיונית, בכל קבוצה תמיד יהיה מישהו שיימצא במקום האחרון. האם זה באמת הופך אותו למפסידן? אלה רק קונסטרוקטים מנטליים. כולנו יכולים להיות "גיבורים" או "מפסידנים", "ראשונים" או "אחרונים"; זה פשוט עניין של תפיסה. יום אחד אתה ראשון ויום אחר אתה אחרון.

תחרות יכולה להיראות כמניע, אך לעתים קרובות היא מובילה ללחץ וניתוק.

כמו שאומרים בספורט:

"הדבר החשוב ביותר הוא להשתתף."

לכולנו יש נקודות חוזק בתחומים שונים. אף אחד לא טוב בהכל.

הבעיה האמיתית מתחילה כאשר אנשים מתייגים אחרים כ"מפסידנים". לעתים קרובות, אלה שמתייגים אחרים חוששים שיתייגו אותם בעצמם.

על ידי הרפיה וקבלה של הרעיון שאין "מושבים גרועים" או "קרונות גרועים", אנו מכירים בכך שלכל אחד יש ערך. כולנו חווים לפעמים "מושבים גרועים"; וזה בסדר…

תפיסה זו מסייעת להפחית קנאה, תחרות הרסנית והלחץ הנלווה אליהן. היא מעודדת תקשורת טובה יותר ומדרבנת יצירתיות, אשר פורחת במיטבה בסביבות שלוות.

אי אפשר להיות יצירתי באמת באווירה מלחיצה או רעילה. והלחץ נמצא בכל מקום.

אתר HealthInYourPlanet שואף לסייע בהפחתת לחץ זה. אמנם לחץ חיובי יכול להוות מוטיבציה, אך כאן אנו מתמקדים בהפחתת הלחץ השלילי. הפחתת לחץ היא מצב שבו כולם יוצאים נשכרים; היא מחזקת את רוח הצוות ומקדמת שיתוף פעולה.

לפעמים, הצלחה בקריירה מגיעה בקלות רבה יותר כששותים קפה עם מישהו מאשר כשאנחנו מבודדים את עצמנו ומנסים יותר מדי.

יחסים טובים עוזרים לנו לתפקד במיטבנו. הם מאפשרים לנו לקבל מידע שימושי וליצור את הסיפוק הרגשי הדרוש לנו כדי להצליח.

שמירה על מחזורים חיוביים תומכת ביצירתיות ובחוסן מתמשכים, גם כאשר מחזורים אלה שבריריים או מתפרקים. עלינו להיות מוכנים לבנות אותם מחדש מעת לעת.

לעתים קרובות אנו משיגים דברים יחד, אך לכל אחד מאיתנו יש כישורים ייחודיים. הכרה בהבדלים בינינו עוזרת להפחית את הדחף להשוות. והשוואה, אף שהיא טבעית, לעתים קרובות אינה פרודוקטיבית.

במקום זאת, ראיית המגוון שלנו חושפת את העושר הקולקטיבי שלנו:

"כולנו שונים, ולכל אחד יש מה לתרום."

על ידי הפחתת הלחץ, אנו נפתחים, אנו חולקים יותר, ואנו תורמים לבניית מעגלים חיוביים.

לא תמיד קל לשמור על הלך רוח זה, אך ברגע שמאמצים אותו, הוא הופך למדבק. העזרה והשיתוף מתפשטים באופן טבעי.

חשבו על זה כמו על גלגל גדול; קשה לסובב אותו לבד, אבל קל יותר עם אחרים. לעזור לאחרים היא לעתים קרובות הדרך הטובה ביותר לעזור לעצמכם. כפי שאומרים בתרבויות מסוימות:

"עזור לעצמך, והשמיים יעזרו לך."

ביפנית, אנשים נוהגים לומר "Ganbatte", שפירושו "היה אמיץ". בתרבויות אחרות אנו יכולים לומר גם "בואו נעשה כמיטב יכולתנו" או פשוט "שמור על עצמך". בין אם זה יום טוב או יום רע, כולנו מתקדמים בדרכנו שלנו.

על ידי התמקדות בהתקדמות שלנו ושמירה על גישה חיובית, אנו הופכים ליצירתיים ויעילים יותר ומפתחים את מלוא הפוטנציאל שלנו.

כאשר התחרות נעלמת, היצירתיות צומחת. אנחנו משתפרים בעבודתנו, מתמידים יותר באימונים שלנו, ונהיים חומלים יותר כלפי עצמנו וכלפי אחרים.

כאשר אנו דואגים לעצמנו, יש לנו יותר יכולת לדאוג לאחרים. אנו יכולים לבנות מחדש, לתקן ולשפר את הסביבה שלנו. ועלינו להזכיר לעצמנו: אנחנו רק בני אדם; אנחנו לא בלתי שבירים.

כאשר אנו יוצרים ושומרים על סביבה שלווה, עדיף לחזור לשורשים; למודעות.

מורים למודעות מסבירים לעתים קרובות שהמוח אוהב את מה שמרגיש טוב. אך חשיבה יתר נוטה להזין את האינסטינקטים הפרימיטיביים (או "הזוחליים") של המוח בדרכים לא מועילות.

אך לעולם לא מאוחר מדי. תמיד נוכל לבנות מחדש את מה שנשבר.

כפי שמזכיר לנו מהטמה גנדי:

"האמונות שלך הופכות למחשבות שלך.
המחשבות שלך הופכות למילים שלך. המילים
שלך הופכות למעשים שלך. המעשים
שלך הופכים להרגלים שלך.
ההרגלים שלך הופכים לערכים שלך. הערכים
שלך הופכים לגורל שלך."

— מ.ק. גנדי